בעקבות כמה פוסטים על שחמט והתגובות עליהן, הגיע הרגע לפתוח קצת את הנושא ונתחיל איך לא עם אלוף העולם המכהן, קרלסן, שהוא גם בעל השיא של כל הזמנים בניקוד מד-כושר (2882 נקודות) המעיד על חוזקו של שחקן, בדומה לטניס. כמו כן הוא מדורג ראשון בעולם, במשך כ 10 שנים ברציפות (כיום הוא בן 30).
לפני כן, מפתיע אולי לגלות שבתקופת סגרי הקורונה בעולם חלה קפיצה בהתעניינות בשחמט, מספר החברים הרשומים באתר chess.com למשל (שהוא לא היחיד מסוגו) עלה מ 2 מליון ל 35 מליון. בנוסף לכך גם הסדרה המומלצת של נטפליקס "גמביט המלכה" תרמה להייפ סביב השחמט.
קרלסן "הקוסם מנורבגיה" גדל כילד פלא, והחל להתאמן בגיל 8 תחת שרביטו של רב אמן אגדסטין (שהיה בנבחרת נורבגיה הן בשחמט והן בכדורגל). קרלסן (יליד 90'), זכה בתואר רב אמן בגיל 13 ו 4 חודשים והיום הוא החמישי הכי צעיר בהסטוריה להגיע להישג זה, המחזיק בשיא הוא הרוסי קריאקין. את כל זאת עשה מגנוס דווקא במדינה שאין לה מסורת שחמטית משמעותית.
הוא זכה בתחרות החשובה הראשונה שלו בגיל 14, חודש לאחר מכן זכה בתחרות נוספת ואף ניצח את קרפוב והשיג תיקו עם קספרוב (שהיה עדיין שחקן פעיל). בגיל 15 פספס זכיה באליפות נורבגיה בשובר שוויון מול מאמנו אגדסטין. באותה שנה העפיל לראשונה לתחרות המועמדים לדו קרב לאליפות העולם, הידועה בשמה "תחרות המועמדים" והיא היוקרתית ביותר בסבב. הוא היה הצעיר אי פעם שהעפיל אליה, והנורבגי הראשון.
בגיל 16 שובץ ללוח הראשון של נורבגיה באולימפיאדת השחמט, וסיים שם עם תוצאות מעולות מול שחקני הצמרת העולמית, בגיל 19 זכה באליפות העולם בשח מהיר, ובגיל 20 (שנת 2010) עלה למקום הראשון בדירוג העולמי בשחמט. את כל זאת השיג מגנוס בתקופה שנחשבת אחת העמוסות ביותר בכישרון בצמרת העולמית, הן של הדור הצעיר והן של הדור הותיק.
בגיל 19 הדאיג קרלסן את עולם השחמט, כאשר סירב להשתתף בתחרות המועמדים בשל הפורמט שלה שנראה לו לא נכון (פורמט בשיטת גביע אקראית, ולא בשיטת ליגה) ובכך הזכיר לרבים את בובי פישר, האלוף האגדי מתחילת שנות ה 70, אותו קרלסן מאד העריך, ואשר נהג למחות ולהחרים תחרויות בשל הפורמט שלהם או פרטים אדמיניסטרטיביים אחרים. מי שזכה מן ההפקר היה הישראלי בוריס גלפנד שבגיל יחסית מבוגר השתתף באותה תחרות מועמדים ואף זכה בה והעפיל לדו קרב לאליפות העולם, בו כמעט הצליח להדיח את האלוף המכהן – ההודי אנאנד.
זה המקום להראות את רשימת אלופי העולם מייסודה ועד היום, ומפתיע לגלות שביותר מ 130 שנה, היו רק 16 אלופי עולם:
- וילהלם שטייניץ (1886–1894) מאוסטריה
- עמנואל לסקר (1894–1921) מגרמניה
- חוסה ראול קפבלנקה (1921–1927) מקובה
- אלכסנדר אלכין (1927–1935) מרוסיה/צרפת
- מקס אויבה (1935–1937) מהולנד
- אלכסנדר אלכין (1937–1946) מרוסיה/צרפת
- מיכאל בוטביניק (1948–1957) מברית המועצות
- וסילי סמיסלוב (1957–1958) מברית המועצות
- מיכאל בוטביניק (1958–1960) מברית המועצות
- מיכאל טל (1960–1961) מברית המועצות
- מיכאל בוטביניק (1961–1963) מברית המועצות
- טיגראן פטרוסיאן (1963–1969) מברית המועצות
- בוריס ספאסקי (1969–1972) מברית המועצות
- בובי פישר (1972–1975) מארצות הברית
- אנטולי קרפוב (1975–1985) מברית המועצות
- גארי קספרוב (1985–2000) מברית המועצות/רוסיה
- ולדימיר קראמניק (2006 – 2007) מרוסיה
- וישוואנתן אנאנד (2007 – 2013) מהודו
- מגנוס קרלסן (2013 – ) מנורווגיה
שימו לב שברשימה זו, חלק מהשמות מופיעים יותר מפעם אחת.
קרלסן כפי שאפשר לראות הסכים להשתתף בתחרות המועמדים הבאה שהיתה מאד דרמטית, וזכה בה עם הבאזר בסיבוב האחרון (גם הוא וגם סגנו קרמניק הפסידו את משחקם בסיבוב האחרון).
מגנוס עלה לדו קרב מול האלוף המכהן אנאנד וגבר עליו בצורה משכנעת בתוצאה 3-0 ועוד 7 תוצאות תיקו.
תוצאות של דו קרב כזה מזכירות תוצאות כדורגל, זה בערך כמו לנצח 3-0 ועוד 7 בעיטות לשער לא נכנסו (בשני הצדדים).
לאחר זכייתו הפך קרלסן לאחד האלופים הפעילים ביותר, ולמרות שהוא עדיין צעיר ובשיא הקריירה (30) יש באמתחתו כבר עכשיו מספר השגים הסטוריים. הוא בעל המד כושר הכי גבוה בהסטוריה בשיאו, הוא במקום השני אחרי קספרוב במספר טורנירי העל בהם זכה, ועוד השגים רבים.
קרלסן הגן על תוארו מול אנאנד בדו קרב נוסף כעבור שנה (3-1 ועוד 7 תיקו), ולאחר מכן הגן בהצלחה בדו קרבות מול הרוסי קריאקין ב 2016 (1-1, ניצחון בשובר שוויון) ומול מתחרהו העיקרי היום, האיטלקי-אמריקאי פביאנו קרואנה המדורג שני בעולם (0-0, ואז 3-0 בשובר שוויון של משחקים מהירים). כמה מהמשחקים של הדו קרב עם קרואנה בלונדון ב 2018 ראיתי בלייב.
https://2700chess.com/
בלינק זה תוכלו לראות את רשימת שחקני הצמרת העולמית ודרוגם לפי מד כושר (בדומה לטניס), אפשר למצוא בצמרת גם כמה ישראלים לפעמים בטופ 100. יש גם דירוג לנשים.
קרלסן חזק מאד גם במשחקים מהירים בקצב בליץ, ובמספר תחרויות בליץ (וראפיד) הוא השיג תוצאות פנומנליות, וגם זכה באליפויות עולם בקצבים אלה מספר פעמים. היו מספר שנים בהם החזיק בתואר אלוף העולם בשלושת הקצבים, והוא גם מדורג ראשון בעולם או קרוב לזה בשלושתם בשנים האחרונות. הוא גם מרבה לשחק בתחרויות לא רשמיות באתרי אינטרנט מובילים (רובם בקצב בליץ), וזאת גם לפני סגרי הקורונה.
סגנונו נע בין מאד חריף, בתקופות מסוימות בקריירה לבין מאד סולידי בתקופות אחרות, כך שיחסית קשה ליריבים להתכונן לסגנונו.
מצורף סרטון קצר ויפה על מגנוס היחסית צעיר, אפשר למצוא עוד ברשת, שכן קרלסן הוא אחד האלופים הזוכים לחשיפה גבוהה.
מעניין, תודה שחר. מה שמוזר לי זה שברשימת 100 הטובים רובם יחסית צעירים (גילאי 20-40) כשהממש מבוגרים נושקים ל50 מלמטה. למה זה ככה? לא ממש צריך לתת דאנקים וספרינטים, יש סיבה ששחקנים מנוסים בשנות ה50 או 60 שלהם לא נמצאים בטופ? ירידה קוגניטיבית? נשמע לי מוקדם קצת.
שלום אברי
כן, זה ככה, ולפני 10 שנים זה היה עוד יותר כי לא היו כמעט כאלה שעוברים את 40.
הסיבה היא שאחרי גיל מסוים קשה לשמור על ריכוז מאד גבוה לאורך 5 או 6 שעות רצוף. עדיין אפשר לשחק טוב אבל קשה להיות בצמרת העולמית שהיא מאד צפופה
כן, המצב דומה גם בסנוקר.
יוצא דופן היה ויקטור קורצ׳נוי שנדמה לי שהיה תחרותי ובטופ העולמי עד גיל מבוגר יותר מבדרך כלל.
כן, הוא היה תופעת טבע לא מוסברת, היה בצמרת העולמית הגבוהה 50 שנה, מגיל 20 עד 70.
בשנת 97 הוא וקספרוב נרשמו לקבוצה של מועדון ראשלצ שהתחרתה באירופה, הוא היה עדיין טופ 10 או אפילו טופ 5 בעולם.
היום יש את אנאנד, שהוא בערך בן 50 ובצמרת הגבוהה
קראמניק היה אלוף העולם משנת 2000 (כתוב בטעות 2006).
יפה שראית
בדרך כלל מחשיבים את 93 עד 2006 כתקופת פיצול שבה היו שתי התאחדויות ושני אלופי עולם, ולרוב לא מחשיבים זאת בספירה של אלוף עולם מוסכם. בעיקרון גם קספרוב קרפוב אנאנד וטופאלוב ואחרים היו אלופים בתקופת הפיצול.
קראמניק היה זה שזכה באליפות עם האיחוד המחודש ב 2006
ברוך שובך
אלוף היסטורי.הרבה מאמינים וגם הוא!שיכול לשלוט עד גיל 45 ובצדק. כל הזמן משתפר למד המון מאלפאצ'ס
מסכים, לדעתי כבר היום הוא טופ 5 בכל הזמנים, עד סוף הקריירה יהיה מועמד לגואט בייד עם קספרוב פישר וקפבלנקה.
מה זה אלפא צס?
אכן הוא כל הזמן מתפתח
לא חושב שקפבלנקה קרוב להיות גואט.
כך למשל, בדירוג הנפלא של chess24 שיצא רק כעת, קפבלנקה שביעי בהיסטוריה בלבד, אחרי קספרוב, קרלסן, פישר (לדעתי, שלושת הגדולים בוודאות), לסקר, אליכין וקרפוב. קפבלנקה שביעי ואת העשירייה הראשונה סוגרים בוטביניק, אנאנד ומורפי (שקצת כמו פישר האמריקאי האחר בעשירייה, גם היה דומיננטי בטירוף, אבל רק למשך זמן קצר באמצע המאה ה-19)
https://chess24.com/en/read/news/garry-kasparov-ahead-of-magnus-carlsen-in-best-ever-player-awards
נראה מאד מעניין, ראיתי בינתיים רק כותרות, לפי איזה קריטריון הם ערכו את ההשוואה?
מה זה מד כושר 2886 לקספרוב? הוא מעולם לא הגיע לכך, האם זה סוג של "היוון" על פני זמן של המד כושר שלו?
*
קרפוב לדעתי קרוב מאד לקספרוב בראיה הסטורית
*
קפבלנקה פעם דורג ראשון כאשר השוו משחקים של אלופים למהלכים המומלצים על ידי מחשב על (לקפבלנקה היו את האחוזים הגבוהים ביותר בדמיון למסעי המחשב)
לדעתי חייב להיות היוון או ״נורמליזציה״ של התוצאות על פני הזמן. זה פשוט לא עובד אחרת, כשהיום יש 5 שחקנים עם יותר מ 2800 וכל זב חוטם עובר את ה 2700 (כלומר, כל זב חוטם לכאורה טוב יותר מאשר בוטביניק)
אגב, צ׳סמטריקס עשה את זה אבל נדמה לי שהוא כבר מזמן לא מעודכן וחבל.
http://chessmetrics.com/cm/CM2/PeakList.asp?Params=195550SSSSS1S015154000000111000000000000010100
לפי זה, פישר הוא בעל השיא הגבוה ביותר אם מודדים שנה אחת, ואילו קספרוב הוא בעל השיא הגבוה יותר לאורך זמן רב יותר.
אבל נדמה לי שזה כל כך ישן שאפילו קרלסן לא נמצא שם.
יפה, כן
צ'ס מטריקס עשו אפילו לא "היוון" אלא שיטה קצת שונה שהיא נראית תקפה מבחינה מתמטית. הבעיה כמו שאתה אומר שב 2005 הפסיקו את הזנת התוצאות, אז שם זה מסתיים.
כאשר לא עושים ככה, אז נהוג להוון כל שנה ב 3 נקודות של אינפלציה. לפי שיטה זו הפיק של פישר הוא בערך 2910.
*
ה 2886 של קספרוב באתר צ'ס24 זה כנראה המד כושר שלו באתר או משהו כזה
אם תעבור על הקרבות שלהם מול קפבלאנקה, אין מצב שלסקר ובטח שלא אליכין (הפחדן, יש לומר), טובים ממנו
מעניין מי מהם הכי גבוה ב צ'סמטריקס
לתחושתי לסקר
קפבלנקה היה עם המתאם הכי גבוה למהלכים מומלצים של מחשב מודרני
לסקר אגב היה הרבה יותר מבוגר משניהם, אז קרבות ישירים בינהם זה מדד חלקי
מסכים טופ 4 קלאסי
קרלסן? היום, יש מצב
תודה. סיכום נהדר. הבחור ממש מרשים בכל קנה מידה. זכינו לראות אותו בלייב בתקופתנו
תטדה ינון
מסכים שהוא מהטובים ביותר
יש לו עוד 10-15 שנה בטופ אני מאמין.
ינסה להגיע לשיא של קספרוב ולאסקר של זכיה באליפות עולם פלוס 5 הגנות מוצלחות על התואר
תודה.
איך אתה מעריך את היכולת של אלירזה פירוג'ה (או איך שלא רושמים את זה בעברית) להפוך להיות היריב האמיתי של קרלסן?
שאלה טובה
הוא ממש צעיר, בן 17, והוא כבר עשיריה שניה בעולם, נראה מה המדרגה הבאה שלו, למשל להתחרות בתחרויות על או להכנס לתחרות המועמדים הבאה.
שאלה של תקרה
השחקן האירני(לשעבר?) עדיין נער חכה קצת. אלפא תוכנה אלופה בגו ושחמט אשר הוסיפה הרבה רעיונות חדשים
אה אוקיי, אלפא-זירו של גוגל כן, תוכנה חשובה שעשתה מהפכה מסוימת בתחום.
פירוזה כן האירני לשעבר, נדע תוך כמה שנים מה הפוטנציאל שלו
בנפרד לשים את פישר בדיון על גואט הזוי בעיני. ועוד לא הוספת את קרפוב בדיון…
קרפוב לדעתי בדיון. מאד קרוב ברמתו לקספרוב.
פישר בדיון כי הפיק שלו בשנים 70 עד 72 היה מדהים. כנראה הפיק הכי גבוה אי פעם. מבחינת אורך קריירה בטופ הוא כמובן לא מהמובילים, אבל ראשון בפיק
שחר, אני מציע שתתחיל מין טור שחמט באתר. יש לנו כאן גם את סומסום שהוא קנון ואני בטוח שהוא ייכנס כי הוא קורא הכל כשהוא יכול. משהו כמו "מה קורה בשחמט", ותכניס אותו קבוע, באיזו תדירות שתמצא לנכון. אולי יהיו מתנדבים שישמחו להצטרף אליך ותיצרו מין "צוות שחמט" שאתה בראשו.
בשמחה, אתחיל עם מאמרים על אלופי העולם, ואם יהיו עדכונים מהעולם אכניס גם את זה
משמח מאוד לשמוע. מחכה לכתבות הבאות!
בשמחה, תודה שחר
משנות ה70 נהיה מהפך גדול בכל תהליך ההכנה לתחרויות, ספק רב בעיני אם פישר היה שורד מול קרפוב שהוא נציג מוביל בשינוי דבר שהיה מגמד דירוגו בעיני רבים
מעניין, איזה מהפך היה בהכנות בשנות ה 70?
אני מניח שאם פישר היה בכושרו הרגיל ומגיע לדו קרב של 1975 מול קרפוב הצעיר, הוא היה פייבוריט, קרפוב ניצח שם בקושי (רב) את קורצ'נוי בדרך לגמר.
פישר מדורג גבוה בדירוגים הסטוריים בגלל הפיק העצום שלו בשנים 70-72, הוא ניצח 20 משחקים רצוף מול הצמרת העולמית (!!) , ניצח את אלוף העולם ספאסקי בצורה משכנעת בדו קרב של 72', והיה לו פער של 120 נקודות מד כושר על ספאסקי (שהיה שני בדירוג) ב 72'
ממש לא. קודם קורצ'נוי היה מדהים . כושר רגיל? הבן אדם לא שיחק 3 שנים! בשנות ה70 ירדו מתפישת הראש המשוחרר ועברו להכנה יסודית כולל הבנה של בחירת פתיחות פר שחקן
בשנות ה 60 לא הכינו פתיחות פר שחקן? לפני הדו קרב עם ספאסקי, פישר קיבל הרבה אינפורמציה על פתיחות רלוונטיות וכו'.
ברור שאם פישר הי יורד בכושרו אז הוא היה מתקשה מול קרפוב ב 75, אבל אם (וזה אם גדול) היה ממשיך לשחק "נורמאלי" בין 72 ל 75, היה פייבוריט מולו, ואולי גם בלי לשחק.
הוא מדי פעם היה מפסיק לשחק לשנתיים גם בשנות ה 60 והיה חוזר חד מאד וזוכה בתחרויות, למשל ברה"מ מול שאר העולם בשנת 70, הוא חזר וניצח את פטרוסיאן 3-1
קורצ'נוי בגיל מתקרב ל 40 היה ללא ספק שחקן חזק, אבל לא הי קרוב לפישר ברמתו בתחילת שנות ה 70
בנפרד יש לי תחושה שאתה מערבב בין כושר "רגיל" לפיק דבר שהרבה יותר תלוי גורמים נוספים וקשה לשחזור
פישר מדורג גבוה בהסטוריה בעיקר בזכות הפיק שלו ב 70-72, הגיע לרמות כאלה שיתכן שאיש לא שיחזר מאז מבחינת הבנת המשחק ותוצאות, בתקופה עמוסה בכשרונות. זה היה פיק של שנתיים רצוף, שמשקף לדעתי את כשרונו או יכולתו
פישר היה מדהים, ואם היה מתחרה בכל תקופה אז הוא היה מתאים עצמו, דווקא מתאים לו לשחק מול תוכנה 40 ימים רצוף ((:
פישר היה עילוי יחיד במינו לדעתי, אגב הסדרה גמביט המלכה בנטפליקס, הגיבורה שם – זה נראה לי פרפרזה על הקריירה של פישר
יופי של דבר
אציין גם את ספרו המופתי של שאול הון (שעליו גדלתי) על 13 אלופי עולם (עד וכולל קספרוב).
שמות שנמצאים פעמיים הם אליכין, וזה בגלל שאובה היה אלוף העולם היחיד שניצח בפוקס, ככל שידוע לי
ובוטביניק, שניצל את העובדה שסמיסלוב היה אלוף עולם חלש יחסית ואילו טל היה אמנם גאון אבל חלש פיזית וחולני, וזה פגע בו.
תודה אבי, כן, אליוכין הפסיד לאויבה בגלל בעיית שתית אלכוהול, וכשנגמל מכך חזר להיות אלוף עולם.
בוטביניק היה "ראשון בין שווים" וסיים את הדו קרבות שלו עם ברונשטיין (פעמיים) סמיסלוב (פעמיים) וטל (פעמיים) בתוצאות קרובות לתיקו, אך בשל נחישותו הצליח בכל פעם שהפסיד את התואר, לכבוש אותו מחדש.
טל אכן היה גאון, אלוף עולם מאד צעיר (22 כמדומני) אבל סבל ממחלת כליות, בגלל שתיה.
למרות שמו מיכאל טל לא יהודי, אבל למיטב זכרוני נכדו גם בבאר שבע (כנראה אחד הדורות התחתן עם יהודיה)
לפי ויקיפדיה וגם הקישור שהבאת מיכאל טל כן יהודי, ולנכדה שלו קוראים מישל לזכרו.
צודק, טעות שלי, טל היה יהודי ולאבא שלו קראו נחמיה טל, מעניין
מה זה עמוסה בכשרונות? היום יש כשלונות? ההפרש אחרי הדו קרב בו ספאסקי נשבר מנטאלית ולא רק בגלל השחמט בלבד. מיד אחר כך הגיע שחקן חזק בהרבה בעיקר מבחינה רגשית. בנוסף לגבי קורצ'נוי הוא היה בשיאו בגיל מתקדם אף יותר כתוצאה מאופי מסוים והשקעה אין סופית
כללית בכל תקופה היו שחקנים נהדרים ,ההבדל כיום הוא שלא יהיה אלוף עולם כמו אויבה שלא מתפרנס מכך כלכלית
נקודות מעניינות
יש תקופות יותר עמוסות בכשרונות ויש פחות, למשל, שנות ה 60, מאד גבוה, שנות ה 70-80 לאחר פרישת פישר, נחשבות נמוכות, בעיקר שנות ה 80 שמעבר לקספרוב וקרפוב לא היה הרבה. אחר כך דור הזהב של שנות ה 90 שוב העלה את כמות הכישרון, ועכשיו זה שוב קרוב לשיא.
*
ההפרש של 120 מול ספאסקי היה לפני הדו קרב
*
אני לא חושב שספאסקי נשבר בדו קרב, זה יצא כמו שההפרש במד כושר ניבא שזה יצא.
את לארסן (5 בעולם) פישר ניצח 6-0, את ספאסקי "רק" 12.5-7.5
*
*קארפוב היה חזק מבחינה רגשית, אבל ב 1975 עוד היה לפני שיאו. רק קיבל רב אמן בגיל 21
*
קורצ'נוי ביחס לעצמו היה בהחלט בשיאו בתקופות הללו (נניח 65-80), אבל היה רחוק מפישר מרחק רב בהשגים כשפישר שיחק, ולעומת זאת היה שווה לגמרי לקרפוב בדו קרב בינהם במועמדים
*
כן, אויבה זכה בעיקר בגלל בעיית השתיה של אליוכין, גם הפורמט וכל המיסביב היה שונה מאד אז, זה שנות ה 30 , עוד לא היה פורמט מסודר של הדברים
תעבור על המשחקים בחלקם ספאסקי "שכח" התיאוריה…..הבדלים כאלו בדו קרב אין מקורם אובייקטיבי בנוסף קרפוב נהיה רב אמן בגיל 19 לא 21 ונחשב כבר אז לעתיד השחמט הסובייטי. דרגת הרב אמן הייתה קשה מאוד להשגה דאז במיוחד בגוש הסובייטי.
נכון, בגיל 19 רב אמן, טעות שלי
*
ההפרש בדו קרב פישר ספאסקי, היה כמו שההפרש במד כושר "ניבא" לפני שהדו קרב התחיל. לשני הצדדים היו פספוסים בדו קרב הזה, לא חושב שספאסקי נשבר שם או משהו כזה
*
קרפוב היה אהוד מאד על הממסד הרוסי, בין היתר בגלל "רוסיותו", אליוכין ערק לצרפת והיה "מנשביק" בוטביניק יהודי וגם סמיסלוב, טל לטבי, פטרוסיאן ארמני, ספאסקי יהודי מצד אביו שנולד טכנית בפינלנד, קספרוב לאחר מכן היה חצי יהודי חצי ארמני ונולד בבאקו
תודה שחר, פעם לא היה שובר שיוויון במקרה של תיקו בדו-קרב (כך שהאלוף המכהן נותר כזה) מה שתרם למיעוט אלופי העולם. בטח אתה יודע מתי החוק הזה השתנה
.
מה שגרם לי להתעניין זה הפוסטים של אייל סגל בדה-באזר, אבל מאז שעברו לפייסבוק אני לא יודע מה קורה איתו. טוב שיש ממשיך 🙂
תודה אור, כן גם אני מאד אהבתי את הפוסטים של אייל סגל, הוא גם ניתח משחקים בצורה ממש מרשימה.
תודה על המחמאות, אני לא יודע אם אוכל להיות ממשיך של סגל, (בפייסבוק לא חושב שראיתי שהמשיך), אבל אשתדל להתמיד 🙂
*
לגבי תיקו בדו קרב, נכון, בוטביניק נשאר אלוף לאחר תיקו עם ברונשטיין, וגם קספרוב ב שנת 90 מול קרפוב (שכבר היה בן 40!).
בשלב מסוים עברו לשובר שוויון, זה היה בטח ב 2006 באיחוד לאחר תקופת הפיצול.
בתקופת הפיצול קרמניק עשה תיקו עם לקו ונשאר אלוף מטעם אחת ההתאחדויות
לא התכוונתי להלחיץ חח, הכוונה ממשיך מבחינתי שאפשר לקרוא ולהתעדכן בנעשה בענף
לא 🙂 בכיף
כן, נראה לי שאעשה סדרה על אלופי עולם ואכניס שם גם עדכונים
אחלה פוסט מחכה להמשך!
תודה, בשמחה
שחר תודה רבה
ראשית באת בזמן …בזמן האחרון שחמט הוא תחביב השבת הגדול שלי עם קרבות שחמט מרתקים עם הילדים ובמיוחד בני הבכור .
אני מוצא עצמי גם מתקדם במשחקים נגד המחשב (הטיפ הכי טוב שלי החלפת כלים עם יריב עדיף מצמצם מאד את הנחיתות)
לדעתי קספרוב וקרלסן הם הטובים בכל הזמנים
אני עוד זוכר את פרסומי העיתון למשחקי קספרוב /קארפוב.
אגב קספארוב התמודד לא פעם לנשיאות רוסיה .
המהלך של המט שהראית נראה לי גאוני ממש.
אגב אם יש אתר בו אתה יכול להתבונן בכל מהלך המשחק זה יהיה מרתק (בעבר סגל היה מביא זאת )
שלום אהרון, שמח לקרוא את תגובתך ובהצלחה לכם במשחקים הביתיים
המט של קרלסן יפה, מסכים
אפשר לראות משחקים שלמים בכל מיני אתרים כמו
chess24.com
chessbomb.com
chessgames.com
אולי אשלב משהו כזה בהמשך
תודה
שלום וברכה …תודה רבה !
תודה תודה.
.
תיכף נכנס למיטה וממשיך לצפות במשחקשל גירי-ארטמייב. חייב לציין שמאוד נהנתי לשמוע את גירי מפרשן לפני שבוע.
.
מה עם מורפי, לא חבר בהיכל התהילה?
תהנה 🙂
מורפי כשהייתי ילד נחשב לשורה אנקדוטית בהסטוריה, כי הבליח בסביבות 1860 כאשר עוד לא היה ממש שחמט מאורגן.
אבל מאז יודעים יותר, וכיום רבים מחשיבים אותו טופ 10 בכל הזמנים למרות התקופה המאד מוקדמת.
הוא כנראה היה גם אחד מאבות השחמט הקלאסי והשפיע על שטייניץ.
הערך שלו בויקיפדיה היום גדול יותר מרוב אלופי העולם
מעולה שחר.
נשמח לעוד כאלה בהמשך 👍
תודה, בשמחה
תודה שחר.
סימן אגדסטיין, בנוסף להיותו רב אמן והמאמן של קרלסן, גם היה בעברו שחקן נבחרת נורווגיה בכדורגל.
בניגוד לקלאסי וראפיד, בבזק אני חושב שנאקמורה נחשב טוב מקרלסן (ואני לא כותב זאת רק משום שהוא גבוה ממנו במד הכושר).
הבן שלי טוען שפרוג'ה יהיה בעתיד אלוף עולם. נחכה ונראה.
בקרוב נדע מי יותר טוב מביניהם, אני מהמר על קרלסן.
לא בקיא בכל ההתמודדויות בינהן ראש בראש בbullet ויש גם את ההבדל בין 1+0 ל 1+1 שהוא משמעותי.
.
ב1+0 פרוזיה ניגב את קרלסן לפני איזה חודשיים, אבל לנצח על ידי "flagging" זה כישרון מאוד שונה מלנצח מהפוזיציה עצמה במיוחד בבזק ובזה פרוזיה מצויין. מצד שני עכשיו בspeedchess chapmpionships של chess.com שמורכב מ-3 חלקים, 5+1, 3+1, 1+1 פרוזיה הפסיד בסיבוב הראשון לפדוסייב שלא הכרתי אותו עד המשחק, היה משחק מטורף, פדוסייב יכל להבטיח ניצחון אבל היה גנטלמן והסכים לתיקו במקום למשוך עוד זמן כשהוא +2 בתוצאה עם 3 דקות על השעון. 3 הדקות האלו הספיקו למשחק הבא להסתיים בניצחון של פרוזיה עם 6 שניות נוספות שהספיקו להתחלה של משחק נוסף אותו גם פרוזיה לקח מה שהוביל להארכה (4 משחקי בזק וארמגדון במקרה של תיקו) בה פדוסייב ניצח ובצדק 2.5-1.5. ב-3 המשחקים האחרוניםשל הזמן מקורי התיקו + שני הנצחונות של פרוזיה פדוסייב היה בעמדת ניצחון והפסיד בגלל לחץ זמן וטעויות לא מחוייבות המציאות.
.
חזרה לנקמורה נגד קרלסן. כל פעם שקרלסן התמודד נגד נקמורה בפורמט הזה הוא ניצח. בשנתיים האחרונות הוא לא השתתף והשאיר את הבמה לנקמורה לנגב. אני חושב שהדירוג של נקמורה גבוה יותר לא כי הוא טוב יותר אלא כי הוא משקיע יותר זמן בזה, ובקרוב כנראה נקבל גמר ראש בראש בין שניהם שבחלקו האחרון יהיו 35 דקות של בזק 1+1. צריך לקחת בחשבון את העניין הטקטי שאם אתה מגיע לחלק הזה ביתרון מול חיסרון זה משנה את האסטרטגיה שלך אולי למשוך זמן ולשחק על תיקו, אבל עדיין נקבל תשובה מי יותר טוב כנראה.
צריך לקחת בערבון מאוד מוגבל תחרויות מקוונות. זה שונה מלשחק על לוח. בעיקר בבליץ, שלא לדבר על בולט.
המחשב לא נותן לך לבצע מסע לא חוקי, בעוד שאפילו ברמות הללו משחקים מוכרעים על זה (לרבות קרלסן שכבר הפסיד ככה).
מעבר לעניין הפיזי של לחיצה על השעון שבמשחק כזה גם משפיע על העניין (במחשב זה עובר אוטומטית).
אני אגיד שבאופן אישי זה אמנם ויתר מגניב לראות משחקי בזק, אבל זה הרבה פחות "שחמטי".
קלאסי יכול להיות טיפה משעמם לצפייה בדו קרב בודד, אבל בתחרות בה יש כמה לוחות ואפשר לדלג ביניהם זה הרבה יותר מעניין.
אין ספק שיש הבדל בין משחק מקוון למשחק אובר דה בורד. במשחק מקוון יש גם את היכולת לעשות pre move, שזה סקיל בפני עצמו שמצריך יכולת ציפייה של מהלך היריב. ההבדלים מתעצמים ככל שהזמן מתקצר.
.
יחד עם זה לא מצליח לרדת לסוף דעתך בקשר ללקחת בערבון מוגבל את המשחקים אונליין. בסופו של דבר וכחלק מפילוספיית הספורט (נניח ששח נכנס תחת הקטגוריה) שאני מחזיק בה, לעניין של הקהל יש חשיבות עליונה כי הוא מכניס את הכסף הגדול שמאפשר לשחקנים להקדיש את כל כולם להביא את עצמם לשיא היכולת, ותחת ההנחה הזו המשחקים אונליין והיכולת לשדר סטרימים בלייב בשנים האחרונות נתנו לשח בוסט עצום ומכניסים הרבה כסף לתחום, ככה שאני אישית לא לוקח שום הגבלה על שום עירבון בנושא הזה.
מסכים עם שניכם
התחרויות המקוונות נותנות הרבה לענף בגלל התקופה וחיבור של האנשים וכסף.
עם זאת הן לא נחשבות למד כושר כי אין פיקוח מספיק טוב, וזה סקיל שונה וזמנים שונים. בליץ אמור להיות בדרך כלל כ 5 דקות וכל משחק עומד בפני עצמו.
הערבון המוגבל הוא בעיקר בגלל שינוי החוקים. אם יש לך התראה של שח ואם אתה לא יכול לבצע מסע לא חוקי ואם השעון בולט בדוחק זמן, כשמשחקים מוכרעים על זה, אז יש פה שינוי מהותי.
כמובן שזה לא יגרום לזה שאני עכשיו אשחק פתאום >2000, אבל זה כן עשוי להשפיע על זהות המנצח ברמות הללו.
לכול הפחות יש להדגיש שמדובר על תחרויות מקוונות.
שחר כבר ציין את האנקדוטה הזו .
אכן כן, כתבתי על הכדורגל 🙂
לגבי נקמורה, כל פעם מישהו אחר משניהם מדורג ראשון, אבל בתחרויות לפני הקורונה לאורך כמה שנים היו חקרלסן תוצאות פנומנליות בבליץ, שלט בטורנירים
קצת באיחור אבל – מצוין שחר!
גם אני מהקוראים השקטים ואשמח לקרוא עוד על המשחק הזה.
בשמחה עגל תודה
צהריים טובים
קצת מאוחר , אבל מאמר באמת מעולה , החזיר אותי הרבה שנים לאחור . גיבורי ילדותי השחמטיים היו בוטביניק ( אחד משלנו ) ונמר הברזל פטרוסיאן . מזכיר לי גם שני אירועים מתחילת שנות השבעים שבזכרון שלי תמיד קשורים : קרב המאה בין עלי לפרייזר שעורר ענין עצום פה בארץ , והדוקרב ההיסטורי בין ספאסקי לפישר שעורר ענין עצום לא פחות .
טוב לראותך,
תודה, בשמחה
כן, שני ארועי ספורט מהגדולים ביותר
קרב המאה לא היה עם פורמן בזאיר?
עם פרייזר זה היה הטרילר במנילה 🙂
הי שחר
קח על עצמך לכתוב פוסט על קרב המאה . הוא אירע ב-1970 כאשר סמוקינג ג'ו פרייז'ר הוא האלוף המכהן שזכה בחגורה שנלקחה מעלי ב-1967 , ולעלי זה קרב החזרה לאחר שלוש שנים של השעייה שערורייתית שבינה לבין ספורט אין כלום . עלי פייבוריט ברור לנצח בקרב , ופרייז'ר שלא מרצונו מיצג את השמרנות האמריקאית הלבנה . אתה יכול להמשיך מפה . פה בארץ הקרב הזה עורר ענין כזה גדול שהטלוויזיה הישראלית שילמה הון כדי להקרין אותו בעיכוב של כמה שעות . כידוע , אגרוף ממש לא ספורט פופולרי בישראל .
מעניין, תודה, אזכור את ההמלצה להזדמנות מתאימה
בסד
תודה רבה.
מעניין מאד ההצלחות בגיל צעיר.
[…] יש לינק לפוסט הקודם, מלבד הפוסט הראשון בסדרה שהיה על קרלסן. או שאפשר פשוט לכתוב בגוגל "קפבלנקה הופס" ולהגיע. […]
[…] וילהלם שטייניץ (1886–1894) (אותו פוסט מפרט גם על פאול מורפי)עמנואל לסקר (1894–1921)חוסה ראול קפבלנקה (1921–1927)אלכסנדר אליוכין (1927–1935)מקס אויבה (1935–1937)אלכסנדר אליוכין (1937–1946)מיכאל בוטביניק (1948–1957)וסילי סמיסלוב (1957–1958)מיכאל בוטביניק (1958–1960)מיכאל טל (1960–1961)מיכאל בוטביניק (1961–1963)טיגראן פטרוסיאן (1963–1969)בוריס ספאסקי (1969–1972)בובי פישר (1972–1975) (פוסט א', פוסט ב', פוסט ג')אנטולי קרפוב (1975–1985)גארי קספרוב (1985–1993)ולדימיר קראמניק (2006– 2007)וישוואנתן אנאנד (2007 – 2013)מגנוס קרלסן (מ-2013) […]
[…] וילהלם שטייניץ (1886–1894) (אותו פוסט מפרט גם על פאול מורפי)עמנואל לסקר (1894–1921)חוסה ראול קפבלנקה (1921–1927)אלכסנדר אליוכין (1927–1935)מקס אויבה (1935–1937)אלכסנדר אליוכין (1937–1946)מיכאל בוטביניק (1948–1957)וסילי סמיסלוב (1957–1958)מיכאל בוטביניק (1958–1960)מיכאל טל (1960–1961)מיכאל בוטביניק (1961–1963)טיגראן פטרוסיאן (1963–1969)בוריס ספאסקי (1969–1972)בובי פישר (1972–1975) (פוסט א', פוסט ב', פוסט ג')אנטולי קרפוב (1975–1985)גארי קספרוב (1985–1993)ולדימיר קראמניק (2006– 2007)וישוואנתן אנאנד (2007 – 2013)מגנוס קרלסן (מ-2013) […]